פרוייקט: תשתיות

הרקע

כחלק משיקום כבישים במזרח ירושלים, חברת מוריה התבקשה לקדם שיקום ושדרוג של ציר ראשי בשכונת צור באהר, רח' אל משהאד.

המטרה

שדרוג ושיקום כביש אל משהאד בשכונת צור באהר, במזרח ירושלים, באורך של כ- 1.5 ק"מ, הפרויקט הכולל את התכולה הבאה:

• הסדרה של כל רוחב הכביש לאורך כ-1.5 ק"מ
• הוספת תחנות אוטובוס אשר ישרתו את התושבים בצורה המיטבית, כולל הצבת סככות המתנה – סה"כ 11 תחנות אוטובוס
• שדרוג והוספת מדרכות הולכי רגל (בין 1.3 – 2.05 מ')
• הוספת חניות
• הסדרת חיבורים לצירים ניצבים לכביש אל משהאד
• הסדרה בטיחותית לצומת אל משהאד עם רחוב אל מדינה

האתגר

• העבודות בפרויקט מתוכננות בגבולות זכות הדרך בלבד, כאשר רוחב זכות הדרך נא בין 8.5 מ' ל14 מ' – רוחב עבודה צר מאוד.
• הפרויקט עתיר תשתיות קיימות חוצות ומקבילות לעבודה, אשר דרשו תיאום רב עם גופי התשתית ובחינת חלופות לביצוע למניעת העתקות.
• הפרויקט דורש טיפול ותיאום עם בעלי החלקות הגבולות לכביש הכולל ביצוע הפקעות.
• היות והפרויקט מבוקר ע"י משרד התחבורה נדרש בפרויקט אישור בקרות נוספות לאישור יציאה למכרז כגון RFT .

החלק שלנו בניהול הפרויקט

ניהול הפרויקט החל מתכנון מוקדם וכרגע נמצא בעצמו של תכנון מפורט והכנת חומר לבקרות פנימיות אשר כלל בין היתר: תיאום צוות התכנון, תיאום תכנון עם מחלקות בעיריית ירושלים וחב' מוריה , טיפול בהפקעות וכו'.

 

הרקע

כחלק ממגמת משרד התחבורה למתן העדפה לתחבורה ציבורית , חברת נתיבי ישראל התבקשה לקדם תכנון נתיב תחבורה ציבורית בכביש 4, בקטע בין גהה להדרים.

המטרה

הקמת נתיבי תחבורה ציבורית בין הדרים לגהה בחלוקה למקטעים:

• מקטע צפוני (1 מתוך 3): בין רעננה צפון להדרים. נת"צ ל-2 הכיוונים על בסיס השול' הקיים ללא הרחבת כביש למעט הרחבות בטיחותיות באזורי הצמתים ובאורך 6.2 ק"מ .
• מקטע מרכזי (2 מתוך 3): בין צומת רעננה דרום למורשה. תוספת נתיב לכל כיוון באורך 3.8 ק"מ
• מקטע דרומי (3 מתוך 3): בין מורשה למחלף גהה. תוספת נתיב לכל כיוון באורך 2.5 ק"מ.

האתגר

• הפרויקט הינו מראשון מסוגו בנתיבי ישראל
• גבולות הפרויקט מצפון ,מדרום ומחלפים גבלו עם ממשק לפרויקטי תח"צ נוספים שנוהלו ע"י נתיבי ישראל.
• הפרויקט הינו בכביש ראשי, אחד העמוסים שבכבישי הארץ כאשר תכולת העבודה הסדרת נתיב תחבורה ציבורית כולל הרחבות על בסיס זכות דרך מאושרת ,כלומר בטווח דיור קיים.
• הפרויקט עתיר תשתיות קיימות חוצות ומקבילות לעבודה, אשר דרשו תיאום רב עם גופי התשתית ובחינת חלופות לביצוע למניעת העתקות.
• היות והפרויקט מבוקר ע"י משרד התחבורה נדרש בפרויקט אישור בקרות נוספות לאישור יציאה למכרז.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

ניהול הפרויקט החל מתכנון מוקדם ועד ביצוע הפרויקט כולל פיקוח אשר כלל בין היתר תיאום צוות התכנון, תיאום מול רשויות ותשתיות, תיאום בהתאם להנחיות נתיבי ישראל , אישור בקרות בהתאם למשרד התחבורה , בדיקת הצעות מחיר לקבלנים זוכים, פיקוח צמוד בעבודות הביצוע, בקרות לחשבון סופי וכו'.

 

רקע

עיריית תל אביב מובילה בשנים האחרונות תפישה כללית של מתן פתרונות אדריכליים שמעדיפים הולכי רגל ורוכבי אופניים על פני מכוניות. כיכר דיזנגוף היא אחד המוקדים המשמעותיים של העיר הלבנה, וסביבה יש מקבץ גדול של מבנים שמאופיינים בסגנון התקופתי הזה. הנושא מתחבר גם לאישור הנחיות העיצוב והתכנון למתחם ההכרזה של אונסק"ו.

מטרה

הנמכת כיכר דיזינגוף על מנת להחזיר את החלל המרכזי הזה לייעוד המקורי שלו, לאפשר נוחות להולכי רגל ורוכבי אופניים. שינוי זה גם משחזר את האיכויות הטובות של תכנונה המקורי, כשבנו את הכיכר תכננו אותה עם מעטפת של מבנים, שנועדו שהצופה בהם יחווה אותם ממפלס הקרקע, ולא מחצי גובה של כיכר מוגבהת. כבר משלבים מוקדמים של הפרויקט, ברגע שהכיכר חזרה למישור הקרקע, ניתן לחוות את החלל הזה. ההנמכה היא למעשה סגירת מעגל ברמות של טיפוח ושימור הכיכר.

אתגר

• מיקום הפרויקט בלב הסואן של העיר תל אביב הקשה על תחזיות העומסים העתידיים להשפיע על הפרויקט.
• הפרויקט הכיל עבודות מורכבות של בניה, שיפוץ, תשתיות ופיתוח של הכיכר וסביבתה הכוללים שיתוף פעולה עם גורמי חוץ רבים בשל כך.
• בשל התנאים שצוינו לעיל עבודות הקבלן האחראי על ביצוע הפרויקט היו מלוות בשינויים תכופים של לוח הזמנים המעודכן ומכך גם על מתן תחזית מהימנה לביצוע העבודות הנדרשות לטווח הקצר והארוך.

החלק שלנו בפרויקט

ליווי של מפקחי הביצוע בפרויקט מטעם חברת אחוזת החוף על תנאי המכרז בנושא לוחות זמנים כבר משלב הכנת המכרז תוך מתן דגש על נקודות עקרוניות אשר יאפשרו התנהלות מיטבית לאורך ביצועו של הפרויקט.

ניתן דגש על נקודות עקרוניות אשר ישמשו עוגנים למדידת התקדמות הפרויקט בעתיד ועל ההיתכנות של מעקב ובקרה סביר ­­בהתאם לאופיו הייחודי. לשם כך, בוצעה תמיכה צמודה בהיבטי הקמה, ניהול ובקרת לו"ז וזאת תוך שקיפות נתונים מלאה לצורך התייעלות התהליכים שידרשו לאורך ביצוע הפרויקט.

תוצאות בשטח

• גורמי הניהול ברמות השונות מקבלים תמיכה סיוע בהיבטי לוחות זמנים המלווים אותם לאורך כל תהליך ניהול הפרויקט.
• חל שיפור ניכר ביכולת גורמי הניהול להבין את מצבו של הפרויקט בהיבטי לו"ז והדבר משמש אותם ככלי ניהולי לצורך קבלת החלטות.
• ניתן מענה לצורך של בעלי העניין השונים בתמונת מצב אינטגרטיבית וחוזית בהיבטי לו"ז לצורך תיעוד סטטוס הפרויקט והתקדמותו אשר נדרשות לשימוש במהלכו/לאחריו.
• קודמה יכולת הפקת הלקחים בפרויקט והטמעתה בפרויקטים עתידיים של אחוזת החוף.

פרויקט נתיבי תחבורה ציבורית בעיר בית שמש, הינו הקמת תשתית מתקדמת לתחבורה ציבורית בעיר באורך של כ- 8 ק"מ, הכוללת שיפור תשתיות וצירי תנועה, הקמת תחנות נוסעים, פיתוח נופי, שבילי אופניים ועוד. חברת AMCG  תשתיות ותחבורה מנהלת את תכנון פרויקט מורכב זה.

האתגר

תכנון מרכיבי הפרויקט ובהם תנועה וצמתים מרומזרים, פיתוח נופי, כבישים וניקוז, חשמל ותאורה, מים ביוב, טכנולוגיה, רמזורים ותחנות חכמות, כל זאת תוך קבלת כל האישורים הנדרשים לתוכניות.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

AMCG  תשתיות ותחבורה מנהלת את תכנון כל מרכיבי הפרויקט, מקבלת האישור התקציבי ממשרד התחבורה ועד להגשת כל מסכי התכנון למכרז. תהליך הניהול הפרויקט כולל ניהול צוות המתכננים והתיאום ביניהם, מעקב ובקרה על קבלת תוצרים איכותיים ועמידה בלוחות זמנים שהוגדרו ע"י עיריית בית שמש.

 

רשות המים מנהלת מאות פרויקטים בשנה, על ידי אגפיה השונים. לכל אחד מהם התנהלות ייחודית בהיבטי תהליכי הניהול והבקרה, משך הפרויקט ותקציבו.כתוצאה מכך, כלל הפרויקטים המנוהלים מתבצעים באופן שונה בין אגף לאגף, בהיעדר מאגר מידע ריכוזי בו ניתן לעמוד על נתוניהם וקצב התקדמותם, ממבט על.

מטרה

בחירת ספק ליצירת מרכז ידע חדש, שיביא לאיחוד כלל נתוני הפרויקטים המגוונים המנוהלים על ידי כל אגף.זאת, תוך שימור נתונים פרויקטאלים היסטוריים, ועל בסיס מערכת מידע המצריכה התאמה מינימלית.

האתגר

הקמת מערכת מידע, אשר תרכז את דרישותיהם הייחודיות של אגפי הרשות: אגף ההתפלה, אגף פיתוח, אגף תכנון, אגף חיסכון במים, מנהל הביוב ואגף הסיוע.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

תהליך אפיון מסמך המכרז, איסוף ההצעות, בחינתן ובחירת הספק. בראשית, הוגדרו כלל המאפיינים הייחודים לכל אגף ברשות המים. בהמשך, הוגדרו הקריטריונים לבחירת מערכת המידע הרלוונטית לרשות, ובהם מעקב לו"ז, מעקב תקציב, מעקב מסמכים, ניהול סיכונים, נוחות הממשק, אמינות הספק, קיבולת בניצול רב משתתפים, יכולת התממשקות למערכות חיצוניות ועוד. בנוסף, פורטו עלויות הרכישה של המערכת ותחזוקתה החודשית. בשלב הבא, שוקללו כלל הציונים הניתנים לכל אחת מהחלופות במכרז, ובוצעה התקשרות אל מול הספק הזוכה. מומחי AMCG תשתיות ותחבורה ניהלו את תהליך הטמעת והתאמת המערכת ברשות המים, תוך מתן ליווי ותמיכה לכל משתמש, עד ליישום המלא של המערכת.

חברת "מרימון גז טבעי צפון בע"מ" שבבעלות רימון שרותי יעוץ וניהול בע"מ וח.מר תעשיות בע"מ, זכתה באפריל 2013 במכרז לחוקת גז באזור חיפה, נהריה, צפת, כרמיאל והקריות. החברה קיבלה זיכיון להקמה והפעלה של המערכת לתקופה של 25 שנה, והיקף ההשקעה מוערך בכ-225 מיליון ₪.

המטרה

תכנון של רשת חלוקת גז טבעי באזור מחלף גולני, לטובת מעבר צרכנים לצריכת גז טבעי וחיסכון בעלויות האנרגיה השוטפות וכן חיסכון משמעותי בפליטות מזהמים. רשת החלוקה מתוכננת להעביר את הגז הטבעי לצרכנים קיימים ופוטנציאליים ועל כן פריסתה רחבה.

הפרויקט

ניהול תכנון רשת חלוקת גז טבעי והקמת מתקן גז טבעי מחייבת קבלת אישורים והיתרים מתאימים. היתרים מתחום התכנון והבנייה וכן היתרים הנוגעים לבטיחות מתקנים, וכן אינטגרציה ותיאום עם כל הגופים הרלוונטיים (מפעילי הגז הטבעי, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, מועצות אזוריות וכיוב') לצורך קידום התהליכים הנדרשים רשת החלוקה.

האתגר

יחד עם פרישת מערכת ההולכה לאזורים השונים, ישנם מספר אתגרים העומדים בפני המשק:
1. שמירה על רמת בטיחות נאותה בכל הפעילויות.
2. הבטחת זמינות מקורות האספקה למשק.
3. פיתוח תשתיות אמינות ונגישות לצרכנים.
4. שמירה על רמת תחרות שתבטיח מקסום של התועלות לצרכנים.
האתגרים של מנהל הפרויקט כוללים תיאום הדוק אל מול רשות הגז הטבעי, ועדות הרישוי, גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות וצרכנים פוטנציאליים, במטרה לאשר ולהביא לביצוע את הנחת מערכת חלוקת הגז הטבעי.

היתרונות בשימוש בגז טבעי

1. ירידה משמעותית בהוצאות חברת החשמל על דלקים בהיקף של 2.2 מיליארד ₪. וכתוצאה מכך, ירידה במחירי החשמל בישראל.
2. נצילותו של הגז הטבעי מגיעה לכדי 40% ולכן נחשב לדלק יעיל במיוחד.
3. הגברת רמת התחרותיות של המשק בכלל ושל המפעלים בפרט כתוצאה מהוזלת עלויות ייצור ותפעול של השימוש בגז טבעי.
4. הקטנת התלות בשימוש בגז טבעי ממקורות זרים.
5. ירידה בשחיקת מתקנים וציוד ומוביל לחיסכון ניכר בתחזוקה השוטפת של המערכות לאורך שנים.
6. הגז הטבעי נקי יותר מהדלקים האחרים ופולט לסביבה פחות מזהמים וגזי חממה.

רקע

תכנית "נתיבי ישראל" אושרה ע"י ממשלת ישראל בשנת 2010 וכללה תכנית רב שנתית לפיתוח מסילות וכבישים אשר מטרתם "לקרב את הפריפריה למרכז".
המסילות שקודמו לביצוע הינן רכבת העמק (הקמת המסילה מחיפה לבית שאן שהסתיימה לאחרונה) ומסילת עכו-כרמיאל שעתידה להיפתח לנסיעות בשנת 2017. כל זאת במקביל לתכנון ארבע מסילות רכבת נוספות. כמו כן, כוללת התוכנית מערכת כבישים בצפון הארץ (כביש 77, כביש 65, כביש 80) שרובם נפתחו לתנועה בשנה החולפת.

המטרה

להוות מנהלת אינטגרציה ובקרה עבור מנהל אגף פרויקטים רכבתיים, אשר אמון על קידום והוצאת תכנית "נתיבי ישראל" אל הפועל.

האתגר

קידום ביצוע הפרויקטים והבאתם לעמידה ביעדי הארגון, תוך שימוש במתודולוגיות מעקב ובקרה רוחביים בהיבטי תקציב, לוחות זמנים, ניהול סיכונים וניהול שינויים.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

• יצירת תהליכי עבודה ותשתית נתונים למעקב ובקרה.
• איסוף, ליווי, בנייה והכנה של אומדן תקציבי ולוחות זמנים.
• בנייה ותחזוקה של תכנית עבודה שנתית משולבת אבני דרך, תחזית כספית ואומדן הפרויקט.
• ראייה מערכתית של כלל הפרויקטים, סנכרון בין הגופים השונים ואינטגרציה של נתונים.
• ניהול מאגר אינטגרטיבי של נתוני התזרים (רזולוציה חודשית, שנתית, רב שנתית) ושל אבני דרך בפרויקט.
• מעקב שוטף אחר ביצוע אבני הדרך ואופן הניצול התקציבי בפרויקטים.
• ניתוח תומך החלטות מנהלים בנושא עמידה ביעדים.
• זיהוי בעיות/פערים והצפתם למנהלי פרויקטים ולגורמים פנימיים בנתיבי ישראל
• מתן מענה אמין ומהיר למנהלי פרויקטים וגורמים פנימיים בנתיבי ישראל בנושאי תקציב .וסטאטוס הפרויקטים האגף.
• שליפת נתונים והוצאת פלטים ממערכות המידע של נתיבי ישראל וניתוחם.
• סיוע לעובדי האגף ואגפים נוספים בריכוז חומר רלוונטי טרם הגשתו.
• ישיבות ומעורבות בכלל אסטרטגיית הארגון.
• הכנת פורמטים וכלי עבודה, או שדרוג ופיתוח כלי עבודה קיימים.

הקמת מנהלת עבור חברת נתיבי ישראל לניהול פרויקטים קטנים, פרויקטים חוצי ישובים, פרויקטי תחבורה ציבורית, כבישים ללא אבא ופרויקטים קטנים בפיתוח.

האתגר

קידום של כ- 60 פרויקטים פעילים במקביל באומדן כולל של כ- 600 מיליון ₪ תוך עמידה בלוחות זמנים וביעדי תקציב.

מטרה

קידום פרויקטים בתכנון ובביצוע, להם שיטת התקשרות לביצוע עפ"י מכרזי הזכיינים במסגרת עד 25 מיליון ₪.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

צוות מהנדסים של AMCG תשתיות ותחבורה הוגדר להקמת המנהלת, אשר כללה בעלי תפקידים שונים לכל תחום (ראש המנהלת, PMO, התקשרויות, חשבונות ואדמיניסטרציה, מלווי הפרויקטים). בשלב ראשון מופו הפרויקטים הפעילים על פי סוגים ותקנות, כאשר לכל אחד מהם הוגדרו התקציבים הייעודיים לביצוע. בשלב שני הוגש גאנט אבני דרך לביצוע עבור כל הפרויקטים, והוגדרה תכנית עבודה רב שנתית. לכל תקנה הוגדרה תחזית תשלומים מצטברת ויעדי התקציב השנתיים. לאחר הקמת התשתית הניהולית, התמקדמה המנהלת בקידום הפרויקטים מתכנון לביצוע ומביצוע לסיום. ובמקביל, ביצוע אינטגרציה ובקרה על התקדמות הפרויקטים, והפקת דוחות סטאטוס הכוללים הצגת תכנון מול ביצוע, ועמידה ביעדים שהוגדרו.

 

רקע

מתחם האנרגיה הסולארית באשלים שבנגב, כולל שני מיזמים תרמו-סולאריים ומיזם פוטו-וולאטי. השדות התרמו-סולריים מבוססים על טכנולוגיות שונות: האחד מבוסס על טכנולוגיית השוקת הפרבולית, והשני על טכנולוגיית המגדל הסולארי.הפרויקט כולל מבנים מנהלתיים ומתקני אנרגיה. מיזמים אלו עתידים להפיק כ- 300 מגה-וואט חשמל, פיתוח המהווה שדרוג משמעותי לרשת החשמל בישראל, וזאת באספקת אנרגיה ירוקה העושה שימוש במשאבים טבעיים.

הפרויקט בוצע בשיתוף עם חברת PARSONS.

מטרה

ליווי מיזם ההקמה עבור הבנקים המממנים את הפרויקטים, וביצוע תהליכי בקרה הנדסיים באתרי הקמת התחנות התרמו-סולריים.

החלק שלנו בניהול הפרויקט

צוות ייעודי בחברה הוקצה לשם ביצוע אפיון והטמעת תהליכי בקרה, ומתן דווח שוטף לבנקים המממנים בנושא ניהול ההקמה של השדות הסולריים, כולל ביצוע הבקרה על התקדמות ההקמה בשטח וניהול התחייבויות הספקים מול הבנקים.

רקע

עיריית לוד מבקשת להקים תחנה מרכזית זמנית בסמוך לתחנת הרכבת הקיימת, בהיקף של 9 מיליון ₪.

מטרה

לנהל את תהליך התכנון וההקמה של התחנה המרכזית החדשה בהיבטי התכנון, הביצוע והבקרה.

האתגר

• אישור התוכניות השונות אל מול משרד התחבורה
• שילוב החניון הקיים בתכנית התנועה
• תאום תשתיות ותכנון תאורה
• עמידה בלוחות זמנים ואומדנים לביצוע
• תאום עם המפעילים השונים וממונה התחבורה הציבורית במחוז מרכז של משרד התחבורה

החלק שלנו בניהול הפרויקט

צוות ניהול הפרויקט של AMCG תשתיות ותחבורה והמתכננים החל בשלב ראשון, להגדיר את תכנית הסדרי התנועה, ולהגישה לאישור למפקח על התעבורה במשרד התחבורה. בשלב שני, הוגדרו ותוכננו מבנים ואמצעים תומכים מגוונים ובהם תחנות מונגשות, עמדת כרטוס ומידע, סככות המתנה, מבנים יבילים משולבים לחדר נהגים, עמדה לסדרן, מרכז שליטה ובקרה, מטבחון ופינות ישיבה. במקביל, הוגשה לעיריית לוד תכנית חלופות להגדרת הקווים החלופיים, על פני צירי תנועה שונים, על היתרונות והחסרונות השונים בכל אחת מהן. לאחר מכן, אושרה תכנית התחבורה ע"י ממונה התחבורה הציבורית במשרד התחבורה לצורך הפעלת התחנה המרכזית והכנסת המפעילים לתפעול השוטף.